לאחרונה לא כתבתי כל כך הרבה בבלוג שלי. מצאתי שאני מפרסם שם רעיונות שהיו לי, אבל מעבר לזה הרגשתי איך הבאר התייבשה. טוב, לא התייבשה, היא לעולם לא תתייבש.
פתאום התחלנו לשים לב ללוויתנים
הסיבה היא טוויטר.
טוויטר נקרא על ידי רבים שירות "מיקרו בלוגינג". פעם שאלו אם טוויטר יהרוג את הבלוג והתשובה היתה לא, אבל לאחרונה מצאתי את עצמי מצייץ יותר ואומר פחות.
ברשותכם, אני רוצה לתקוף את זה ממקום אחר. במשך שנים, גם היום, ישנם אנשים השואלים למה צריך בלוג, למה אני צריך לספר איך עבר עלי היום, למה אני צריך להיחשף, מה יוצא לי מזה, למה גוגל צריך לדעת עלי דברים. עם הזמן והאבולוציה, בלוגים הפכו להיות הרבה יותר מסתם מקום לכתוב בו על זה שציחצחתם שיניים או שנסעתם לחופשה. בלוגים הפכו לכלי עסקי לחברות ומותגים, הפכו להיות מקום מפגש לבעלי עניין משותף, במה לכתיבה שלא יכולה להכנס בפלטפורמות רשמיות יותר, וכמובן, עדיין נותרו אישיים למי שרוצה. זו הסיבה בגינה הבלוגים לא ימותו אלא רק ילכו ויתפתחו עוד ועוד.
טוויטר מכיל הכל, ואם אתם בטוויטר, אתם יודעים שהוא הפך להיות המקום (ב-ה' הידיעה) שבו אתם אומרים "אני תקוע בפקק בדרך לעבודה!!", "אני ממלא עכשיו דלק", "אני אוכל ארוחת צהריים עכשיו", "אני בדרך לשדה התעופה", "אני יושב במטוס", אני תכף ממריא", "נחתתי", "אני שותה בירה", "אני קורא עכשיו מאמר מעניין", בדיוק המקום שהבלוג היה בו פעם או שאנשים שלא מבינים כלום אומרים שהוא. בין שאר דיונים חשובים שמתקיימים בו (חדשות, אונליין טוויטינג ועוד), הוא לחלוטין האסלה שלתוכה אנחנו שופכים את כל קיומינו הבנאלי.
בתור אחד שכותב כבר הרבה שנים, תמיד השתמשתי בבלוגים שלי בכמות בה היום אני משתמש בטוויטר ובפייסבוק שלי. הבלוגים שלי היו המקום בו אני "שופך את הלב" כשיש לי מה להגיד, בין אם זו היתה כתובה בצורה טובה יותר או טובה פחות. מצאתי מה להגיד, מצאתי איך להרחיב וכך נוצרו לי קשרים עם הבלוג שלי ועם הקוראים שלי באשר הם. היום, ככל שאני מצייץ יותר בטוויטר על דברים חשובים יותר או פחות אני מוצא שאין לי את הכוח להעמיק בכתיבה שדורשת עריכה ועימוד ותמונות ושאר כאבים בבלוגים השונים שלי.
פייסבוק הפך את הקערה על פיה כשהפסקתי להיות כפוף לטקסט בלבד והתחלתי להנות מכל העולמות, טקסט, תמונה, וידאו ותגובות עם האנשים שבחרתי להכניס לעולמי. טוויטר לעומת זאת, הפך להיות זירת השיחה העיקרית שלי, שם אני מנהל שיחות רבות מספור על כל עניין ועניין, החל ממזג האוויר, דרך הטכנולוגיות האחרונות שבשימוש וכלה בהפסד האחרון של הנבחרת. טוויטר הפך להיות מרכז השוק שלי. זו הסיבה העיקרית בגינה אני כותב פחות בבלוג. ככל שאני מצייץ יותר אני כותב פחות, זה נכון לגביי, זה נכון גם לגביכם?